ביום חמישי הקרוב, ה-4.3.10 מקיימת האוניברסיטה העברית יום פתוח למועמדים חדשים.
ד"ר עידית בליט-כהן, ראש המגמה לעבודה סוציאלית קהילתית בבית הספר תרצה על “עבודה סוציאלית קהילתית – התערבות לשינוי חברתי”.
ההרצאה תתקיים בשעה 10.30 בבניין מדעי החברה, באולם 3202 (גוש 2 קומה 3).
אתם מוזמנים.
בנוסף תוכלו ללמוד על המגמה לעבודה סוציאלית קהילתית ותוכנית הלימודים באתר בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית: http://www.sw.huji.ac.il/
בשאלות והבהרות ניתן לפנות לד"ר עידית בליט-כהן, ראש המגמה לעבודה סוציאלית קהילתית בבית הספר: edithb@012.net.il
על מקצוע העבודה הסוציאלית הקהילתית
העבודה הקהילתית היא מקצוע המבקש להביא לכך שהחברה הדמוקרטית שבה אנחנו חיים תממש את ערכיה המוצהרים. היא מעודדת ומאפשרת שינוי חברתי המבוסס על ערכים דמוקרטיים הומניסטיים של צדק חברתי ושוויון, והמתבצע בשיטות דמוקרטיות של התארגנות, השתתפות ואחריות חברתית.
מתי יש צורך בעבודה קהילתית?
יש צורך בעבודה קהילתית כאשר אנשים רוצים שינוי בסביבת חייהם, כאשר הם מחפשים מענה לצורך ואינם מוצאים שירות שמתאים להם, כאשר הם מבינים שהחלטות הקובעות את עתידם מתקבלות מבלי להתחשב בהם או לשתפם, כאשר הם רוצים למחות על עוול שנגרם להם ולתקן אותו, כאשר הם שואפים לפתח יוזמה חברתית בכוחות עצמם, כאשר הם רוצים להתנדב ולתת מעצמם למען מטרה חשובה. בכל המקרים האלה עובדים קהילתיים מסייעים לאנשים להתחיל, לפתח רצון ונחישות, לגייס חברים, להתארגן ולפעול כדי להגשים את מטרותיהם.
עבודה קהילתית נעשית בתחומים רבים ומגוונים, החל מעבודה בתוך הקהילה עם תושבים המחפשים מענים לצרכים של קהילתם, דרך הקמת ארגונים ועמותות לשירותים, לפנאי ולתרבות, וכלה בדאגה לאיכות הסביבה בישראל ובעולם.
עובדים קהילתיים מפתחים מנהיגות ומנהיגים בקהילה, הם מלמדים אנשים להתארגן לחיים פעילים בחברה דמוקרטית ברמת הקהילה. הם מלמדים שאנשים יכולים להיות השחקנים הראשיים בחייהם, יכולים להרגיש בבית בעולם, יכולים להפסיק לעמוד מהצד ולהתחיל לפעול כדי להביא לשינוי רצוי ובר קיימא בחיים.
התארגנות לשינוי חברתי איננה ניתנת לתיוג כשמאלנית, ימנית, מרכז המפה, דתית לאומית או רדיקלית. היא תהליך שמסייע לכל קבוצה חברתית המעוניינת להשיג מטרות, לבטא עניין מסוים ולקדם מדיניות חברתית. התארגנויות קהילתיות שונות מאוד באופי פעילותן, הן יכולות לחדש ולקדם קבוצות ורעיונות בחברה, והן יכולות להיות מאבק להתגוננות נגד לחצים חיצוניים.
היכן לומדים עבודה סוציאלית קהילתית?
עובדים קהילתיים ומארגנים חברתיים פועלים בכל תחומי החברה הישראלית. העובדים הסוציאליים הקהילתיים לומדים את המקצוע גם אקדמית. בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד בירושלים , אנחנו מכשירים עובדים סוציאליים קהילתיים במסגרת מגמה ייחודית תלת שנתית בלימודים עיוניים, אקדמיים ומקצועיים ובתוכם גם שנתיים של הכשרה מעשית מלווה בהדרכה אישית.
מה לומדים במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית במגמה לעבודה קהילתית? תהליכים, שיטות ומיומנויות בהתארגנות, בתכנון חברתי וקהילתי, בפיתוח קהילתי ובשינוי חברתי. הסטודנטים לומדים לארגן אנשים במסגרות פעולה משותפות לשם שיפור תנאים חברתיים וקידום הצדק החברתי בשכונותיהם, בקהילותיהם, ובאזורים בהם הם חיים; לתכנן קשת של תהליכים בשיטות שונות - החל מתכנון שירותים בקהילה, דרך תכנון בין-ארגוני והקצאת משאבים, וכלה בתכנון מדיניות ויישומה מהרמה המקומית ועד הגלובלית; לפתח שיפור חברתי, כלכלי ובר קיימא כדי להעלות את רמת איכות החיים במיוחד בקהילות מוחלשות ובקרב אנשים במצוקה. לשנות את החברה ישירות באמצעות אסטרטגיות של השפעה, סינגור חברתי ופעולה חברתית החל מקמפיינים לחינוך הציבור, דרך הקמת קואליציות לשינוי מדיניות או לשיפור שירותים וכלה במאבקים ציבוריים ובהקמת תנועות חברתיות.
מהם הערכים המכוונים עובדים סוציאליים קהילתיים?
בעבודה הסוציאלית הקהילתית מודגשים אותם ערכים אנושיים המכוונים את מקצוע העבודה הסוציאלית: לכל המשתתפים בתהליך שינוי יש זכות להכוונה עצמית ולהגדרה עצמית, המטרה אף פעם אינה מקדשת את האמצעים. העבודה נעשית מתוך כבוד לכל איש ואישה, אזרחים ומי שאינם אזרחים. היא מחויבת להחיל ערכים של צדק חברתי והוגנות, כמו גם קבלה, אמפתיה וחמלה, על השכנים והחברים ועל הזולת השונה תכלית שינוי. הערכים של העבודה הקהילתית מדגישים כי סולידריות חברתית היא יסוד לחיים טובים: עלינו לשאוף לכך שכל מי שחי בקירבנו, או בא בשערינו, יזכה באותה איכות חיים שאנו מבקשים להעניק לילדינו ולעצמנו בזיקנתנו. כל הילדים הם הילדים שלנו וכל הזקנים הם ההורים שלנו.
מה עושים עובדים סוציאליים קהילתיים ועם מי הם עובדים?
עובדים קהילתיים מלמדים דמוקרטיה. הם יודעים שאנשים יכולים ללמוד להשתתף בקבלת ההחלטות הנוגעות לעתידם ולסביבתם, הם יודעים שפעילות בקהילה היא יכולת נרכשת, וכי כל מי שרוצה יכול/יכולה להקדיש חלק משעות הפנאי כדי לשנות לטובה את איכות החיים בקהילה. הם גם יודעים שיש הרוצים להשתתף במרחב הציבורי ונחסמים על ידי מימסד שאינו יודע כיצד לשתף את הציבור, ולכן הם מתמחים בעידוד השתתפות כזאת. הם יודעים שלצד התועלת יש גם הנאה ושמחה בפעילות ציבורית יחד עם אחרים.
בחברה דמוקרטית יש להתארגנות יתרונות גדולים. לכן, עובדים קהילתיים יודעים איך לגלות ולהפעיל ידע, כוחות ויכולות להתארגן שכבר מצויים במקום; כיצד לגייס אנשים לפעולה וכיצד ללמד אותם לפעול בדמוקרטיה; איך לעודד אנשים להיות חברים בצוות ולפעול בשיתוף פעולה. העבודה הקהילתית היא בחירה בקריירה מרתקת, במהלכה חוזים בהתפתחותם של אנשים למנהיגים מבריקים ועזי נפש, ואזרחים מופתיים. בעיצומם של מאבקים חברתיים יש לעובדים קהילתיים הזכות והעונד לראות כיצד אנשים ונשים מתגלים לעצמם ולחברה הסובבת אותם במלוא שיעור קומתם כאשר הם מתארגנים לפתור בעיות חברתיות, פועלים כדי לשמור על זכויות של אנשים מקופחים, או נאבקים כדי להגן על הקהילה שלהם.
בחברה דמוקרטית יש אינספור נושאים מתאימים להתערבות ציבורית, ולאנשים סיבות רבות להתארגן. הורים לילדים עם מגבלות מתארגנים כדי להבטיח שירותים טובים יותר לילדיהם; דיירים בדיור הציבורי נאבקים על זכותם לרכוש את דירותיהם; עולים שמוצאם בארצות לא אירופאיות מבקשים הכרה וכבוד בזהותם הישראלית והשתלבות ראויה בחברה הוותיקה.
עבודה קהילתית היא תהליך באמצעותו אנשים לומדים להרגיש שהמרחב הציבורי שייך להם. הם לומדים להכיר בכך שהחברה שייכת לציבור ומשפיעה על החיים הפרטיים ולכן זכותם וחובתם של אזרחים להשפיע עליה. ‘אין עלינו בלעדינו’ (Nothing about us without us), אמרו אנשי תנועת הנכים בבריטניה בשנות השבעים, ואצלנו בשנות התשעים. מאז שהנכים באמצעות תנועותיהם פעילים במרחב הציבורי והפוליטי, השתנתה איכות חייהם לבלי הכר. הם השיגו יותר נגישות לשירותים, למקומות עבודה, למקומות ציבוריים ולאמצעי תחבורה, מקומות שהיו חסומים בפניהם עד שהתארגנו. הנכים הפעילים בישראל, והם רבים מאוד כיום, יודעים עד כמה חשוב ללמוד איך לחיות כאנשים פוליטיים – שיודעים שחיי היום יום שלהם ועתידם תלויים במדיניות חברתית. הם יודעים שהם המומחים לחיים עם מגבלות ולכן אין טובים מהם לייצג את עניינם. אין מי שמבין מה הם צריכים טוב יותר מהם. הם גילו כי אנשים שרוצים שעניינם יישקל בתשומת לב ראויה, חייבים ללמוד לייצג את עצמם בציבור, להשפיע על מה ועל מי שמשפיע עליהם.
מדוע חשוב לעודד אנשים ללמוד עבודה סוציאלית קהילתית?
העבודה הקהילתית קיימת בישראל משנת 1953, אך עד היום המקצוע כמעט ואינו מוכר אצלנו.
הקריירות של העובדים הסוציאליים הקהילתיים מגוונות ביותר. רבים מהם מועסקים ברשויות מקומיות, לרוב במסגרת מחלקות לשירותים חברתיים, אך גם במחלקות עירוניות אחרות; עובדים סוציאליים קהילתיים מוצאים תעסוקה כמארגנים, כיועצים וכמנהלים במלכרי"ם, בעמותות ובארגונים לשינוי חברתי רבים, כמו “החברה למתנסי"ם”, “שתי"ל” , “העמותה לסינגור קהילתי”, ואף מקימים ארגונים ועמותות בתחומים חברתיים שונים, כמו “ידיד”, “בית איזי שפירא”, “אלקאווס”. הם אמנם אינם היחידים שיודעים לפתח ארגונים כאלה וליזום פעילות ומאבקים חברתיים, אבל הכשרתם המקצועית והשכלתם המעמיקה הם יתרונות גדולים בתחומים אלה.
אני יודעת שעבודה קהילתית אינה מתכון לפתרון כל הבעיות החברתיות, אבל אני יודעת מנסיון שהיא יכולה לפתח כלים לפתרון בעיות ולסייע במניעת בעיות חדשות. היא עשויה לשפר את החוסן החברתי של יישובים ושל החברה כולה, כי היא מאמנת הרבה אנשים לקחת אחריות ציבורית ולפעול למען אחרים.
פעילים ומנהיגים קהילתיים שמתפתחים תוך כדי תהליך מכוון מקצועית לומדים כיצד להשתמש בכוח באופן הוגן, לשתף את הציבור ולכבד את הזולת כשווה להם. מנהיגות קהילתית מובילה את התהליך, מעוררת השראה, מדרבנת להישגים, ובעת משבר מעניקה תקווה לעתיד. מנהיגות כרוכה בעבודה קשה ואחראית. ערכים דמוקרטיים, תהליך מתוכנן, והצורך להתמיד ולהוכיח מחויבות הם מבחן למנהיגות אמיתית, כי בקהילה חייבים לשמור על אמינות אישית ועל יכולת לרוץ למרחקים ארוכים. יש בקירבנו כמה אנשים טובים ומוכשרים שהגיעו לדרג קבלת ההחלטות העליון במדינה מתוך פעילות בקהילה. אולי עכשיו, כשגם ברק אובמה וגם הילארי קלינטון מתגאים בעברם כמארגנים חברתיים ופעילים חברתיים, יקבל מודל המנהיגות החברתית גם אצלנו יותר יוקרה, ואנשים ונשים יווכחו שפיקוד צבאי איננו המסלול היחיד למנהיגות אזרחית.
